כשאומרים שתזונה משפיעה על מערכת החיסון מתכוונים לא רק למרכיבי התזונה אלא גם לאופן האכילה, לזמנים, וכמובן לכמויות.
בניגוד למוטוריקה או לשינה שהן הרגלים ופעולות המשפיעים על תפקודה של מערכת החיסון, תזונה הינה גורם פיסי המשפיעה עליה.
כדי שמערכת החיסון תפעל באופן מיטבי היא זקוקה לאנרגיה איכותית ולסביבה בסיסית בגוף, ותזונה משפיעה על שניהם.
סביבה בסיסית חיונית לשמירה על תהליכים תקינים. לעומתה, סביבה חומצית דורשת ממערכת החיסון התמודדות בלתי פוסקת והדבר מתבטא בין היתר בדלקות שונות חוזרות ונשנות, בהצטברויות ליחה, שגשוש חיידקים, פרזיטים, תולעים.
מה גורם ליצירת סביבה חומצית בגוף? תזונה המבוססת על מזונות מן החי, סוכרים פשוטים ומזונות מעובדים. תזונה המבוססת בעיקר על שניצל, פירה, פתיתים, פסטה לבנה, קטשופ, מעדני חלב, משקאות מתוקים ותוססים מייצרת בהכרח סביבה חומצית.
בסביבה חומצית מתרחשת הפרה של האיזון בין כל חיידקי הגוף, ולרוב נראה ירידה בחיידקים הטובים של הגוף לעומת שגשוג של החיידקים הרעים.
גם להרגלי האכילה השפעה מכרעת על תפקודי מערכת החיסון- אכילה מהירה, ללא לעיסה מיטבית גורמת לכך שחלקיקי מזון גדולים ובלתי מפורקים חודרים למערכת הדם ומערכת החיסון עלולה לזהות אותם כאויבים. לעיסה תקינה קשורה לתפקודי הפה המוטוריים והתחושתיים המתפתחים לאורך התהליך המוטורי. והנה עוד קשר מרתק בין חלל הפה, להתפתחות מוטורית, לקשיי אכילה או אכילה בלתי מגוונת ואף להתפתחות השפה אבל נשאיר זאת לפעם אחרת.
אכילה בשעות הערב המאוחרות או בשעות הלילה פוגעת בתהליכי הכניסה לשינה ובאיכותה. ואלה, כפי שכתבתי בפוסט הקודם פוגעים בעבודתה של מערכת החיסון בלילה.
ואל נשכח, שתזונה איכותית, מגוונת ונכונה מספקת לגוף ויטמינים, מינרלים, ברזל, חומצות שומן, חומצות אמינו- מרכיבים חיוניים שיכולים לשמש הן כגורמי מניעה והן כגורמי טיפול במצבי חולי שונים.
אז מה מומלץ לעשות?
לבחון את הרכב התזונה היומיומית.
להוסיף לתזונה מזונות היוצרים סביבה בסיסית- פירות, ירקות, קטניות ודגנים (מרביתם), חלבונים מן הצומח כגון טופו.
מבססים הרגלי אכילה נכונים- מקפידים על אכילה בשעות נכונות, בצורה נינוחה ולא מהירה ומקפידים על לעיסה תקינה.
אם זה נראה לכם כמשימה בלתי אפשרית, אנחנו כאן בשביל להראות לכם איך בכל זאת ניתן לעשות זאת!
שלכם,
טל קבסה
