האם ידעתם ששינה משפיעה על בריאות הגוף ויש לה קשר ישיר לתפקוד מערכת החיסון?

נדמה לי שקשר זה נשמע הגיוני לכולנו, אבל הנה כמה הסברים:

שינה מושפעת ממספר הורמונים עיקריים:

מלטונין- הורמון השינה, אדרנלין וקורטיזול- הורמוני עוררות וסטרס.  כאשר רמות האדרנלין והקורטיזול גבוהות, רמת המלטונין נמוכה ולהיפך.

לקראת הכניסה לשינה הגוף מתחיל בסדרת פעולות תומכות- המוח מוריד את הטונוס השרירי, "מכבה" את מערכת העיכול, מרגיע את הדופק, מעלה בכחצי מעלה את טמפרטורת הגוף בין השעות 18:00-20:00 ועוד.

מטרת התהליך היא להוריד את רמת הורמוני העוררות ולאפשר סביבה פנימית נוחה להגברת הפרשת הורמון השינה.

מערכת החיסון נמצאת בשיא פועלה בעת השינה. זהו הזמן בו תאי המערכת מבצעים "פטרולים" בגוף, מחפשים גורמי מחלה, כדוגמת וירוסים, חיידקים ואפילו תאים סרטניים בודדים וממגרים אותה.

התעוררויות תכופות, שינה לא רציפה, קשיים בהרדמות- בכולם נראה פגיעה בתפקודה התקין של מערכת החיסון.

מתברר שבמצבים בהם השינה אינה רציפה, ספירת תאי הדם הלבנים עולה- מה שמעיד על עלייה ברמת הדלקתיות בגוף ועל כך שמערכת החיסון אינה עושה את עבודתה כראוי. עיקר ההשפעה היא על תאי דם לבנים התוקפים גופים זרים החודרים לגוף. עלייה ברמת הדלקתיות לאורך זמן תשפיע על הבריאות הכללית ועל היכולת של הגוף להתמודד עם מחלה.

אז מה מומלץ לעשות כדי לחזק את מערכת החיסון?

לשנות את אופי הפעילות לקראת הכניסה לשינה- נסו לזהות מה מעורר את ילדכם ומה מרגיע אותו והעדיפו את הפעולות המרגיעות. זהו קשר אחד בין מוטוריקה לשינה וכמוהו ישנם עוד רבים, אך על כך אספר בהזדמנות אחרת.

להקדים את שעת השינה, במיוחד בעונת הסתיו והחורף, כאשר השמש יורדת בשעות מוקדמות.

לבסס שגרת שינה מלאה- השכבה ויקיצה בשעות תקינות, מספר שעות שינה נדרשות, רציפות שינה ללא הפרעות כגון יקיצות תכופות, אכילה (בהתאם לגיל התינוק/הילד).

ואם אתם זקוקים לעזרה, בדיוק בשביל זה אנו כאן.

המסע שלנו מתקדם אל עבר התשתית הבאה.

במאמר הבא נדבר על הקשר בין תזונה לבין מערכת החיסון.

ועד אז, הקפידו על פעילות מוטורית נכונה ושינה טובה

שלכם,

טל קבסה