בראשית החודש (יולי 2016) התפרסם מחקר שמצא שישיבה מרובה וצפייה מרובה בטלוויזיה בגילאי הילדות וההתבגרות עלולים להתבטא בהפחתה בשיא מסת העצם בגיל 20 שנים. (http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/jbmr.2890/abstract) כלומר, ילדים היושבים הרבה, הן באופן כללי והן בשל צפייה בטלוויזיה, פוגעים בתהליך בניית העצם ובניית מאגר הסידן בה ועלולים לסבול מפגיעה ודלדול עצם בשנים מאוחרות יותר בחייהם. בשנים הראשונות לחיים מתבסס מאגר הסידן בעצמות ומגיע לשיא סביב גיל 20 אצל בנות ו-25 אצל בנים (ללא מצבי רקע כגון מחלות הפוגעות בתנועה, מחלות מעי הפוגעות בספיגה וכולי). מאגר זה מהווה הגנה מפני מצבים של בריחת סידן (אוסטאופרוזיס) והתפתחות שברים הנפוצים בגלאים מאוחרים יותר. מאגר זה איננו מאגר מתחדש. כלומר, מה שהצלחנו למלא עד הגיענו לגילאי ה-20 זוהי תעודת הביטוח שלנו לשנים הבאות. כל הפעולות שנעשה מעל גילאים אלה ישמרו את המצב אך לא יוסיפו למאגר. ישנם גורמים שונים הבונים את העצם- תזונה מאוזנת המכילה סידן, ויטמין די, הורמוני גדילה ומין כדוגמת אסטרוגן וכמובן תנועה. עצם נבנית תוך כדי יצירת לחץ. בעת התנועה מופעל לחץ על העצמות. בתגובה העצמות מפעילות לחץ בחזרה לשרירים. מנגנון זה, המבוסס על לחצים בונה את העצם. אי לכך, העדר תנועה וניידות פוגעים בצפיפות העצם מאד. ובחזרה למחקר- מתברר שילדים שצופים מעל שעתיים בטלוויזיה לא רק שאינם בונים את המאגר של הסידן בעצמות אלא מגיעים לגילאי 20 כשהמאגר מדולדל. המשמעות היא שילדים אלה עלולים לסבול משברים האופיינים לגילאי 70-80 כבר בגילאי 40-50. תוצאות המחקר הוכיחו כי בקרב ילדים שצפו בטלוויזיה באופן מופחת יחסית נמצאו מאגרי סידן גבוהים ברגליים ובזרועות ובכל הגוף , בהשוואה לילדים במסלול צפייה המוגבר. ולאור זאת, הרפואה ההוליסטית לילדים ממחישה שוב את המשמעות העמוקה שבבניית התשתיות- תנועה, שינה, תזונה, בריאות וחינוך ואוירה משפחתית. תנועה– מתבטאת כבר בתהליך ההתפתחות המוטורית של התינוק. תנועה איכותית היא זו היוצרת לחץ על העצמות תוך התנגדות. הדבר קורה בעת שהייה על משטחי קשים בעיקר ותוך התמודדות עם משקל הגוף (התרוממות על הזרועות, שכיבה על הבטן, עלייה על 6 וכולי..) איכות התנועה והמיומנויות אותן התינוק רכש מהווים את הבסיס לבניית המוטיבציה שלו לתנועה בגיל הרך. ככל שהילד יהיה חזק יותר, ככל שתנועתו איכותית יותר כך הוא יהנה ממנה וידרוש ממנה עוד. ככל שאיכות התנועה תהיה נמוכה והוא יתקשה בה- הוא יבקש להימנע ויעדיף פעולות המתבצעות בישיבה ובכללן צפייה בטלוויזיה. אך לא די בכך, תנועה לא איכותית עלולה להוביל לפגיעה באיכות השינה. במהלך השינה מופרש הורמון הגדילה והוא אחראי על תהליכים שונים ובינהם צמיחת העצמות. כאשר השינה אינה איכותית הפרשת הורמון הגדילה עלולה להיפגע וליצור פגיעה נוספת באיכות בניית העצם. ומה לגבי תזונה? אנו מכירים את הקשר בין חוסר תנועה להשמנה. ואולם, אם בעבר חשבו כי השמנה מגינה באופן מסוים מפני תופעות של דלדול העצם (הן בשל ההתנגדות המופעלת על העצמות והן בשל הפרשה עודפת של אסטרוגן) הרי שמתברר שהשילוב של השמנה וחוסר תנועה פוגעים במאגרי הסידן, כמו גם מהווים סכנה להתפתחות סכרת הגורמת גם היא לדלדול העצמות. בנוסף, תזונה עשירה בפחמימות פשוטות וסוכרים, תזונה עשירה במלח (חטיפים למינהם) ודלה במרכיבים איכותיים כדוגמת סידן זמין לגוף מהווים איום על מאגר הסידן המתהווה בשנות הילדות. אי לכך, בניית תפריט מאוזן ועשיר הינם מהותיים. מרכיב נוסף קשור בויטמין די. בעידן בו השמש הפכה לאויב וכולנו מתכסים ומתמרחים בקרם הגנה הרי שעלול להתפתח מחסור בויטמין די, אי לכך, שהייה בחוץ, בתנועה, בשעות הבטוחות משמעותית ביותר. ומה לגבי חינוך ואוירה משפחתית? פה עולה שאלה המעורבות שלנו כהורים. עלינו ההורים חלה המחויבות והאחריות לשמירה על בריאות ילדנו ועל כן אנו אמונים על יצירת השינויים הנדרשים לטובת העניין אז מה עושים? להלן כמה המלצות כלליות. (על מנת לתת המלצות מדויקות יש לבחון כל מקרה לגופו ולהתאים את התוכנית לצרכים העולים).

• מצמצמים ככל האפשר את זמני הישיבה והצפייה בטלוויזיה- יוצאים לגינות המשחקים, הולכים ברגל, עולים במדרגות- באופן יומיומי ולפחות לשעה אחת ביום.
• משתתפים בשעורי ספורט ותנועה- ספורט טיפולי, רכיבה טיפולית, אומנויות לחימה ועוד- לפחות פעמיים בשבוע.
• מייצרים שגרת שינה ודואגים לשינה רציפה ואיכותית החל מהשעה 20:00 (קטנטנים אף מוקדם יותר).
• בוחנים באופן יסודי את התזונה ובונים תפריט אישי ומשפחתי איכותי עשיר בסידן ובויטמינים ומינרליים חיוניים לגוף. במידה ויש קושי לשנות מוצאים דרכים להעשיר את התזונה בתחליפים איכותיים.
• מקפידים להיות בתנועה בחוץ עד השעה 10:00 ואחרי השעה 16:00

שלכם, טל קבסה