עד כה היה עם אמו בבית, ומאחר ואמו מטפלת במעון, הוא הצטרף אליה פעמיים בשבוע למעון.
בשבוע הבא, הוא עתיד להפרד ממנה לראשונה ולהצטרף למעון חדש.
אמו פנתה אלי בחשש גדול מפני השינוי. ליאור לא ישן באופן מסודר, יונק לאורך כל היום ולמרות שכבר החל לאכול מזון מוצק נראה שזה ממש לא מעניין אותו.
איך הוא יסתגל בגן? מי ידע לתת לו את המענה שאני נותנת לו? מי יוכל להחזיק אותו כל היום על הידיים ולהרגיע אותו?- שיתפה אותי בחששות שלה.
נפגשנו.
פגשתי תינוק מדהים- פעילתן מאד, דרוך וערני למתרחש סביבו ומצוי באי שקט מתמיד. מבחינה התפתחותית- כבר עולה על שש ומנסה בכל כוחו לזחול אבל לא מצליח. מכיוון שהוא מאד פעיל הוא מתעייף במהירות ומבקש מאמו שתעזור לו להירדם אבל הדריכות ואי השקט אינם מאפשרים לו להיכנס לשינה
הוא מבקש לינוק כל חצי שעה, ולאמו נדמה שהוא כל הזמן רעב כשלמעשה הוא מחפש דרך להירגע- אבל גם זה לא מצליח להרגיע אותו לאורך זמן.
פגשתי אמא מסורה ותשושה מאד. מצד אחד מבקשת לתת לתינוק שלה כל מה שהוא זקוק לו ומצד שני מותשת ומתוסכלת כי היא מרגישה שהיא לא מצליחה לספק את צורכיו באופן יעיל.
היא העלתה בפני את חששותיה מהמעבר וכבר העלתה במחשבתה את האפשרות לדחות את הכניסה למעון לפחות לעוד מספר חודשים.
אז מה בעצם קורה?
לליאורי טונוס שרירים מאד מוגבר. מה שגורם להתפתחות מהירה ותנועתיות מוגברת אבל בלתי איכותית. מאחר וטונוס מוגבר הוא למעשה פיצוי שרירי על חולשה, הרי שליאורי מאד חלש וכלל לא מצליח להחזיק את גופו- לא בשכיבה איכותית על הבטן ולא על שש, ולכן לא מצליח להתקדם בזחילה.
לליאורי תת רגישות במערכת שיווי המשקל, ובשל ההתפתחות המהירה היא לא התבססה נכון מה שגורם לליאורי להיות בתנועה מתמדת- הוא לא יכול לעצור ולשהות במקום אחד ללא תנועה.
הטונוס המוגבר ותנועתיות היתר מציפים את הגוף באדרנלין מה שאינו מאפשר לליאורי להירגע באופן עצמאי- גם לטובת אכילה וגם לטובת שינה.
למעשה, שלושת מנגנוני הויסות הראשונים שמשפיעים על התפקוד לא התפתחו כמצופה- רעב ושובע, שינה ועירות, עוררות והרגעה עצמית.
איך מטפלים?
- נתנו מענה מוטורי מותאם- עיסויים ועבודה תחושתית אינטנסיביים להורדת הטונוס, גרייה מתאימה למערכת שיווי המשקל וחיזוק שרירי תואם גיל. כל אלה במטרה לחזק את שרירי הגוף של ליאורי כך שלא יאלץ להעלות כל כך האת הטונוס השרירי מצד אחד, ומצד שני- יאפשרו לו עצמאות בתנועה שתוכל לסייע גם לפרוק את עודפי האנרגיה הקיימים בגופו.
- בנינו תוכנית עבודה ביתית להורים כך שיוכלו להמשיך לתת מענה בין הטיפולים.
- ארגנו סדר היום- על ידי הגדרת שעות להאכלה ולשינה ויצירת ,טקסים קצרים" לפני כל אחד מהם.
כעבור שבועיים- חל שפור מהותי בתפקוד של ליאורי. הטונוס ירד מעט ושרירי גופו התחזקו והוא החל לזחול, מה שאפשר לו עצמאות ועניין והוא גילה שהוא אינו זקוק לאמו כל הזמן. לראשונה מאז נולד אמו מסוגלת להתפנות לדברים אחרים בבית.
ליאורי אוכל באופן מסודר כל שעתיים ושינת היום החלה להתארגן בצורה טובה ביחס לארוחות.
שינת הלילה הפכה יציבה יותר מה שאפשר לנו להבין מה עוד צריך לעשות על מנת לסדר אותה- ובמספר הנחיות להתנהלות נכונה חל שיפור מהותי גם בזה.
עכשיו, ימים ספורים לפני הכניסה למעון, מרגישה אמא של ליאור שהוא מסוגל להתמודד עם המעבר. בהחלט יתכנו שינויים אבל היא יודעת שכעת, גם לליאור וגם להם כהורים יש את הכלים הנכונים להתמודדות.
בהצלחה ליאורי, ובהצלחה אמא בהסתגלות😊
שלכם באהבה,
טל
