לאורך הפוסטים האחרונים גילינו שישנם גורמים שונים המשפיעים על תפקודה של מערכת החיסון ועל הבריאות הכללית ילדינו.
אך מה קורה כשהילד שלנו בכל זאת חולה? ומה קורה כשהחולי מופיע בתדירות גבוהה? ואינהלציות, אנטיביוטיקה ותרופות מניעתיות הן חלק משגרת היום יום שלנו? האם גם אז יש לנו אפשרויות אחרות?
אז התשובה היא לחלוטין כן! וכבר אני מסבירה, אבל רגע לפני..
את גופינו ממלאת אוכלוסייה נרחבת של חיידקים, חלקם טובים, חלקם פחות ושיווי המשקל בינהם מכריע את השפעתם על הגוף. מתברר כי כאשר תפקודי התשתיות של הילד מאוזנים הרי שהחיידקים הטובים והרעים חיים בשכנות טובה.
אוכלוסיית החיידקים ממלאה מגוון רחב של תפקידים בינהם, ייצור של ויטמינים, פירוק של סיבים תזונתיים, הפרשת חומרים נוגדי חיידקים ועוד.
שימוש נרחב בתרופות פוגע בשיווי המשקל בין החיידקים, מייצר יתרון כמותי לחיידקים הרעים ואף משפיע על חומציות הגוף.
במצב כזה תפקודה של מערכת החיסון נחלש והגוף נחשף להידבקויות חוזרות ונשנות של וירוסים וחיידקים אך גם להתעוררות פנימית של חיידקים השוכנים בגוף כדיירי קבע ובעת איזון אינם פוגעים בו. כלומר מערכת החיסון צריכה להתמודד עם אויבים מבחוץ אך לא פחות חמור מכך, עם אויבים מבפנים.
לעיתים, בשל עומס ההתמודדויות, הגוף חסר במשאבים פנימיים והוא מתקשה להתמודד גם עם הקל שבווירוסים. אז, אין לנו ברירה אלה להשתמש שוב בתרופות..
אז איך יוצאים מהמעגל הזה?
מאזנים את כל חמש התשתיות של הגוף- מוטוריקה, שינה, תזונה, טיפוח בריאות חינוך ואוירה ביתית, ובכך משקמים את אוכלוסיית החיידקים בגוף.
בוחנים דרכי טיפול חלופיות למחלות ווירוסים התוקפים את הגוף, תוך בקרה וסיוע מקצועיים.
החולי לא חייב להיות חלק יומיומי מחיי ילדכם. פנו אלינו ונעזור לכם לבנות את תוכנית הטיפול הנכונה ביותר עבור הילד שלכם ועבורכם!
נפגש במאמר הבא,
טל קבסה
