האם רגשות משפיעים על מערכת החיסון? מתברר שכן! ומתברר שגם אלה הסובבים אותנו אך גם אלה הקיימים בתוכנו- לטובה ולרעה.
מערכת החיסון הינה המערכת השומרת ומגינה על הילד. אי לכך, היא שומרת על נפשו גם מפני התמודדות עם רגשות קשים ולעיתים, באופן עקיף, מייצרת חולי. ביננו, קל יותר להתמודד עם חולי מאשר להתמודד עם רגשות..
אנו יודעים כי רגשות אהבה, שמחה ותחושת ביטחון מעלים הפרשת של הורמונים המשפרים ומחזקים את תפקודה של מערכת החיסון.
ומן הצד השני, תחושות של חשש, פחד וחרדה מעלים הפרשה של הורמוני סטרס ופוגעים לרעה בתפקודה של מערכת החיסון. תחושות אלה מעודדות עלייה במדדי זיהום, עלייה בתחושות כאב וחשיפה מוגברת להדבקה למחלות.
האווירה הביתית בה גדל הילד מושפעת מהגישה החינוכית בה בחרנו. ולשניהם השפעה על הבריאות הכללית שלנו.
התבוננו רגע בעצמכם או במשהו אחר שאתם מכירים- באיזו סביבה הוא גדל? האם בסביבה מעצימה? או אולי מלאת חרדה ומגוננת? האם גדלתם בסביבה שסמכה עליכם ונתנה לכם להתנסות או שמא בסביבה שעשתה עבורכם הכל? ואיך כל זה השפיע על התפקוד היומיומי שלכם? על הבריאות שלכם?
אז מתברר כי:
גישה סמכותית המבוססת על שיח מכבד ובניית תחושת שייכות מעוררת בילד תחושות של שמחה וביטחון עצמי- אז נראה פחות חולי באופן מובהק.
לעומתה, גוננות יתר מעלה את תחושות החשש והחרדה, ופינוק יתר עלול לעורר בילד תחושות של חוסר מסוגלות ואמון פנימי- כתוצאה מכך אנו עלולים לראות חולי תדיר ולעיתים מתמשך.
כלומר, כחלק מחיזוק תפקודה של מערכת החיסון מומלץ גם להתבונן ולבחון את גישת החינוך המובילה אותנו ואת השפעותיה על האווירה הכללית בבית. לא מתוך הצורך לבקר אלא מתוך צורך להבין מה ניתן לשנות.
שינוי דפוסים ובניית דרכי תקשורת חלופיות עשויות לשנות לעין ערוך את היבטיו הרגשיים של הילד כמו גם את תפקודה של מערכת החיסון שלו.
לסיכום- תפקודה של מערכת החיסון יקבע על פי איכות התפקוד של כל חמש התשתיות של הילד. לרוב, כלל לא צריך להתערב בה אלא לשפר את התשתיות מסביב. הן כבר ישפיעו לטובה על בריאותם של ילדינו.
זהו, הסתיים המסע שלנו ואני מקווה שנהניתם.
לתחילת המסע, מוזמנים ללחוץ כאן
אני וכל הצוות מאחלים לכם חורף נעים, ובריאות טובה ומזכירים לכם שאנו פה בשבילכם.
טל קבסה
