בקשיי אכילה ניתן להבחין בין שני מצבים תחושתיים שונים.
האחד- תת רגישות בחלל הפה
והשני- רגישות יתר בחלל הפה.

במצב הראשון- התינוק/הילד עלול לסרב לפתוח את פיו לקראת המזון מחשש לגירוי גבוה, יעדיף מזונות רכים, כאלה שאין צורך ללעוס והם "מתחלקים בגרון"- כלומר מבלים מעט זמן בחלל הפה. 
הם יעדיפו מזונות תפלים, ללא טעמים חזקים, כאלה שאינם עושים רעש בפה. כמוכן, יעדיפו לאכול בידיים או באמצעות כלי אוכל מפלסטיק.

לעומתם, ישנם תינוקות וילדים החווים תת תחושה בחלל הפה- אלה יעדיפו מזונות קשים, כאלה שהמגע שלהם יהיה נוכח בפה כי אחרת הם לא ירגישו אותו, יעדיפו טעמים חזקים "מזון מתובל", כאלה ש"מתפצפצים" בפה ומעלים את התחושה הכללית. לעיתים נראה אותם דוחסים מזון לפה ורק לאחר שכל הפה מלא- יבלעו, לעיתים מבלי ללעוס (במיוחד אם מדובר במזון רך יחסית). בשל חוסר התחושה לא תמיד הם מרגישים שובע ולכן דורשים לאכול כמויות גדולות ממה שהם זקוקים להן.

למרות התסכול שלעיתים מלווה אותנו ההורים חשוב שנבין שילדים אלה, ממש אינם יכולים לאכול מזונות מגוונים. הם אולי לא יודעים להסביר את התחושות במילים (הם הרי לא מכירים משהו אחר) אבל הם משתפים אותנו בחוויות שלהם בדרכים אחרות.

האם זה בר שינוי?
בהחלט כן!
באמצעות עבודה תחושתית מותאמת ניתן לווסת את התחושות ובהדרגה לאפשר חשיפה למזונות מגוונים.

אז אם יש לכם שאלות בנושא אתם מוזמנים לשלוח לכאן 👇, ואתייחס במהלך שידור הלייב בנושא.

שידור הלייב בנושא קשיי אכילה ותפקודי חלל פה, יוצא לדרך,
מחר, 21/6/18, בשעה 20:00
בקבוצה הסגורה שלנו "התפתחות ובריאות תינוקות וילדים בראייה הוליסטית"

שלכם באהבה

טל

מוזמנים להגיב

תגובות

דילוג לתוכן