כשתם בתנו הבכורה נולדה הרגשנו שלינה משותפת היא דבר נכון עבורנו.

תם הייתה תינוקת ערנית מיום הוולדה. אני זוכרת את היום בו הגענו הביתה מבית החולים והיא שכבה על הספה, מוכנה לקלוט את כל מה שהעולם החדש מבקש להציע לה. בשנים אלה העברתי סדנאות רבות להורים ותינוקות- סדנאות עיסוי, התפתחות, תזונה ועוד. תם, שקיבלה עיסויים ותרגילים תומכי התפתחות מגיל שישה שבועות הייתה הדוגמנית המושלמת ביותר עבורי. כך הינו ביחד- אני והיא , במשך השנה הראשונה לחייה.

תם השיגה את אבני הדרך המוטוריות בזמן ובקצב הנכון והם אפשרו לה להיות רגועה, נינוחה וסקרנית. היא ידעה להעסיק את עצמה רוב שעות היום, ואז בערב הינו מתחבקות והולכות לישון ביחד. כך הלכה והתבססה לה הלינה המשותפת. נכון, זה היה מתוך מציאות ולא מתוך אג'נדה מסודרת אבל זה נכון לנו. ויתרנו על המיטה והורדנו מזרן זוגי לרצפה וכך ישנו ביחד עד שאראל הגיעה לעולמינו. במהלך החודשים גמלתי אותה מהנקת לילה והלילות היו ארוכים ורצופים.

כשאראל הגיעה לעולם היה זה אך טבעי עבורנו להוסיף אותה למיטה המשפחתית שלנו. אך מכיוון שהתחלנו להרגיש בצפיפות הוספנו עוד מזרן זוגי וכך הייתה לנו מיטה גודלה ומרווחת.

לימים, כשאראל גדלה, הן היו נכנסות למיטה שתיהן, מקשקשות, צוחקות, מדברות ונרדמות. היה נדמה לי שהנוכחות האחת של השנייה מאד נכונה להן ומאפשרת להן לרקום קשר עמוק באחיותן. באותם הימים אראל התמודדה עם קשיים בריאותיים רבים כך שההחלטה הייתה נכונה עבורנו גם מההיבט הזה.

כך ישנו במשך ארבע שנים וחצי. מכיוון שהיה לנו מספיק מקום אני ובעלי ישנו במזרן אחד והבנות במזרן שני והרגשנו מצד אחד מאד ביחד ומן הצד השני- עם גבולות ברורים.

ואז, כשתם הייתה בת ארבע וחצי לערך, ואראל בת שנתיים ושלושה חודשים- הן החליטו על דעת עצמן שהגיע הזמן לשנות. הן רצו חדר משל עצמן והיו מוכנות לפרידה. עוד באותו הערב העברנו את המזרן שלהן לחדר אחר בבית. הבנות היו מאושרות והחל מאותו הלילה ישנו ביחד בחדר שלהן. לפעמים גם היום, אני פותחת את הדלת של אחת מהן כדי לתת להן נשיקת לילה טוב ואני מוצאת מיטה ריקה… ואז, כשאני פתחת את הדלת השנייה- אני מוצאת אותן ישנות ביחד מכורבלות..

לינה משותפת היא מתנה גדולה עבור משפחות שתומכות ברעיון. עבור אחרות- היא איננה נכונה כיוון שאינה מתיישבת עם הערכים המובילים שלה. אין בזה שום דבר המעיד בצורה זו או אחרת על התפקוד שלהם כמשפחה אלא רק על הבחירה שלהם. לעומת זאת, הבחירה בלינה משותפת ראוי שתילקח מתוך מודעות ולא מתוך הכרח או מתוך מציאות שנכפית (לאור קושי בביסוס תהליך שינה למשל) כי אז, אין באפשרותה לתת לנו ליהנות מהמתנות שיש ביכולתה לתת לנו. אם מצאתם את עצמיכם בלינה משותפת אך אתם חשים שלא בנוח, זקוקים לזמן שלכם בנפרד, מתקשים להירדם כשהמיטה שלכם צפופה-יתכן כי זוהי לא ההחלטה הנכונה עבורכם. אז יתכן כי ההפרדה היא המתנה הגדולה ביותר שתוכלו לתת לכם ולילדכם.

זכרו, אין דרך אחת טובה ונכונה.. יש רק את הדרך הטובה והנכונה לכם!

שלכם באהבה,

טל

מוזמנים להגיב

תגובות

דילוג לתוכן