את הפוסט הזה כתבתי לפני כשנה וחצי, אך הוא כל מתאים גם להיום..

השבוע הזדמנו לי שיחות על אמא- על המשמעות, על התפקיד, על המהות- גם באופן אישי וחברי וגם באופן מקצועי.
וניסיתי לחדד לעצמי איך אני רואה את המהות הגדולה הזו הנקראת אמא!

לחנך, לגדל, לתת, לתמוך, להזין, לאהוב- כל אלה נראים לי כמובן מאליו ואינם בהכרח מתחברים לי עם המהות הגדולה הזו שנקראת אמא, במיוחד כשהילדים כבר גדולים.

הרי כל דמות משמעותית אחרת בחייו של ילד מלבד אמא יכולה למלא את התפקידים האלה- אז מה הייחוד שלה? מה הערך האמיתי שלה בחיי הילדים?
ואז זה התחדד לי.. והבנתי…

אמא- היא זו המסוגלת לקבל ולכבד את בחירותיהם של ילדיה גם אם היא אינה מסכימה להן, רק כי אלה בחירותיהם.
אמא- היא זו המסוגלת לשים את תפיסת העולם שלה, את ניסיון חייה בצד ולראות את חייהם של ילדיה דרך העיניים שלהם, מתוך אמונה מלאה כי היא נתנה להם כל שיכלה על מנת שיעשו בחירות שטובות ונכונות להם.
אמא- היא זו המסוגלת לשחרר את ילדיה לחוות את חייהם תוך ידיעה ברורה, שלה ושלהם, שאם הם יצטרכו היא תהיה שם בשבילם- לא כדי לבקר או ללמד, אלא פשוט כדי לחבק.
אמא- היא זו המבינה שהיא גיבשה את תפיסת עולמה לאורך חייה ובהתאם לחוויות שחוותה- אבל זוהי תפיסת העולם שלה ולא בהכרח של ילדיה.
אמא- היא זו החווה ביחד עם ילדה את רגעי השמחה וההתרגשות, אך גם את רגעי הכאב, המשבר והצער, ויודעת- שאלו הן החוויות המעצבות אותו להיות האדם המופלא שהוא יכול להיות.
אמא- היא זו הצופה מן הצד, מתבוננת, לא בהכרח מתערבת או מכוונת, מתוך הבנה שלא תמיד יש לה את התשובות, אבל תמיד יש לה אמונה ביכולת של הילד למצוא את הדרך, כי בדיוק את הכלים האלה נתנה לו.
ואמא- היא זו היודעת לשמור ולדאוג ולטפח את עצמה. יודעת להיות קשובה לצרכיה, יודעת להציב את הגבולות הפנימיים המתאימים לה ולפעול על פי הערכים העמוקים שמניעים אותה, יודעת לכבד את עצמה ולתת לעצמה, מתוך הבנה שאם תשמור על עצמה תוכל להיות אמא טובה יותר לילדיה.

שמרי על עצמך,

אוהבת
טל

מוזמנים להגיב

תגובות

דילוג לתוכן