בואו נדבר על בגדים,
לא על כאלה שהולמים אותנו אלה על כאלה שמגבילים אותנו, או יותר נכון את הילדים שלנו..
תקופת הסתיו מתאפיינת בשינויים מהירים וקיצוניים במזג האוויר. הלילות קרים, לעיתים שעות היום חמות ונעימות ואז בשעות אחר הצהריים שוב יורדות הטמפרטורות ואנו מרגישים את הקרירות.
תחושת הקור מאיימת עלינו ואנו ממהרים להוסיף לילדינו שכבות לבגדים, ולבחור בבדים עבים ומחממים.
הכי חשוב לנו שלא יהיה להם קר ושלא יהיו חולים.
אך האם חום הבגדים הוא זה שישמור עליהם ממחלות? מקור? ננסה להבין.
קור מעורר בנו רצון להתכנס, לשכב מתחת לשמיכה, להתלבש ולמעט בתנועה. ואולם, במצב זה, זקוק הגוף להעלות את טמפרטורת גופו ואת זאת הוא עושה באמצעות תנועה. תנועות הגוף, האצת קצב הלב- הם אלה שמניעים את הדם ממקום למקום, ומחממים אותנו. לאורך זמן וככל שהתנועה עצימה יעורר החום תהליך של הזעה. מטרת ההזעה היא לקרר את החום ולהקל על ניקוז חומרי פסולת כלומר- תנועת הגוף תשפר את חוסנה ופעילותה של מערכת החיסון בנוסף, תנועה מעודדת את כניסת החמצן לתאים- בכך מעמיקה ומשפרת את תהליך הנשימה ועל ידי כך משפיעה גם כן על פעילותה של מערכת החיסון.
מה קורה כאשר אנו מלבישים את ילדינו בשכבות מרובות?
תנועת גופם מוגבלת. היכולת שלהם להניע את אבריהם ושריריהם יורדת. טווחי התנועה אליהם יוכלו להגיע יצטמצמו. תחושת אי הנוחות והמוגבלות התנועתית תוביל לתסכול ובהמשך לירידה בתנועה. מצב זה הינו קריטי בחשיבותו לתינוקות קטנטנים הבונים את תנועתם לראשונה באמצעות בניית הרצף המוטורי ההתפתחותי. במקרים רבים אנו רואים קשר הדוק בין עיכוב ברכישת אבני הדרך המוטוריות ומוטיבציה נמוכה לתנועה לבין ביגוד מסורבל. עיכוב הנוצר גם בשל הגבלת התנועה אך גם בשל חוסר היכולת לחוש את הגוף- להבין היכן הוא עובר בתוך שכבות הבגדים, היכן מתחילים איבריו של התינוק והיכן הם מסתיימים. שכבות הבגדים אינן מאפשרות לגוף לקבל משוב אודות גבולותיו מהרצפה (בשל הריפוד הנוצר) והתוצאה- חוסר הבנת גבולות הגוף במרחב האישי. קושי זה לאורך זמן ישפיע על תהליך ההתפתחות של התינוק ועל היכולת שלו לפתח עצמאות במרחב האישי והכללי. לרוב ברגע הסרת הבגדים מגיב התינוק בתנועתיות גבוהה, כזו המלווה בתחושת שמחה וסקרנות מחודשת.
תנועת הגוף הנוצרת על ידי מסרים מוטוריים הינה תוצאה של מסרים תחושתיים כלומר רגע לפני ביצוע התנועה המוטורית אנו חשים איזשהו גירוי המעודד את הגוף לפעול. לדוגמא- הנחת היד על מקום חם תייצר תגובה מוטורית מיידית- הסרת היד.
בגוד יתר ממסך את פעולתם של חיישני המגע המצויים לאורך הגוף. אי לכך, גופו של התינוק/ הילד אינו מקבל מסרים תחושתיים ואלה אינם מקבלים מענה באמצעות מסרים מוטוריים- שוב, פגיעה בתנועת הגוף וביכולת ללמוד ולשכלל אותה.
ומה קורה מבחינת מערכת החיסון?
אכן שכבות בגדים רבות מחממות את הגוף, ובהחלט יכולות לייצר הזעה, אך ללא תנועה ינועו הרעלים ממקום למקום בגוף מבלי יכולת להשתחרר החוצה. אז אנו עלולים לראות אותם מתרכזים במקומות שונים- למשל על גבי העור ומייצרים גירויים, דלקות וכולי. יכולת הגוף להתחדש, להתנקות ולהתחזק יורדת במידה ניכרת ונוצר חולי.
אם כך, הלבשת יתר עלולה דווקא לפגוע בבריאותם ותפקודם של הילדים. אז מה עושים?
- מנסים להימנע מהלבשת שכבות רבות ובוחרים ביגוד המבוסס על בדים מחממים אך דקים. ישנם בדים רבים מסוגים שונים העונים להגדרה זו. הם נותנים מענה לתחושת הקור אך דקים מספיק על מנת שלא למנוע את תנועת הגוף.
- במקומות מחוממים- מקפידים לשחרר את שכבות הביגוד. זו הזדמנות מצוינת לחדש את מאגרי אנרגיה והתנועה.
- מדי פעם, וכאשר האזור מחומם- מקפידים להוריד גרביים. כן, להוריד. תחושת כפות הרגליים על המשטח משמעותית במיוחד עבור ילדים והיא מהווה חלק מהותי בניית יציבתו העתידית. לרוב, החשש הגדול מהורדת גרביים קשור בחשש מחולי אך זוהי לא הדרך לחלות.. נהפוכו- אטימת כפות רגליים לאוויר לאורך זמן עלולה לעשות זאת.
- בכל יציאה למקום קר- שומרים היטב על אזור הראש- מקפידים על כובע המכסה את האוזניים ועל צעיף (או בגד) השומר על אזור הצוואר. אלו הם האזורים ששומרים על בריאותינו.
- הימנעו מרחצה בשעותה ערב המאוחרות והקרות—מומלץ להעביר את שעת המקלחת לשעות בהן עדיין יש שמש (כמו למשל אחרי הגן). את שעת המקלחת בערב ניתן להמיר בשעת עיסוי- תרום רבות לחוסנה של מערכת החיסון.
- נסו להמעיט ברחצת הראש באופן קבוע לאורך כל ימות השבוע בימים הקרים. רחצת הראש פעמיים בשבוע מספקת מענה הגייני מצוין (אלא אם עולה צורך מיוחד) והקפידו ליישב היטב את אזור הראש והעורף.
- הקפידו לצאת לשמש בכל יום שניתן. השמש מחזקת את מערכת החיסון, מיטיבה את היכולת להחלים ממחלה ומעוררת שמחה ותנועה.
ובינתיים, ועד הפעם הבאה,
שמרו על חום פנימי, רוח טובה, תנועה ובעיקר שמחה
שלכם באהבה
טל
