6 סימני מפתח שחשוב לשים אליהם לב לאחר הלידה!

אתמול (22/7/19) פורסמה כתבה המציינת את הנתון הבא;
תוך עשור: זינוק של 169% באבחון ילדים אוטיסטים

עוד צוין כי "ממחקרים בארה"ב עולה, שבעבר רוב הילדים שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי (יותר מ-60% מהם) היו בעלי לקות שכלית, היום נתון זה עומד על פחות מ-40%. כלומר העלייה המשמעותית באבחונים היא דווקא בקרב ילדים המוגדרים "בתפקוד גבוה".

ובדיון הנצחי בין גנטיקה לסביבה נאמר כי למרות העובדה שיש מעורבות של גנטיקה הרי ש"זו לא משתנה בשנים בודדות" ולכן ההסבר נמצא בגורמים חיצוניים, ובינהם הצפייה המוגזמת במסכים (גם של הילדים וגם של ההורים) ובעקבותיה ירידה בקשר התקשורתי בינהם (שיחה, קשר עין).
כלומר, עיקר ההשפעה על העלייה ככל הנראה נוגעת לאורח החיים.

עוד מצויינים בכתבה מספר סממנים שמומלץ לעקוב אחריהם כי הם עלולים להיות סממנים מנבאים לאוטיזם. רובם מתייחסים לגיל הפעוטות- כלומר מגיל שנה ומעלה.

אז מה הבעיה?
הבעיה היא שאנחנו מפספסים המון זמן! זמן יקר! יקר במלוא מובן המילה!

⬅️⁩ ⁦⁦ יקר- כי אנחנו מדברים על היקר לנו מכל! על הילדים שלנו! המשאב הכי יקר וחשוב לנו כמשפחות וכחברה.
⬅️⁩ יקר- כי הזמן מאד יקר! ואנחנו יכולים לאתר קשיים שעלולים לייצר תמונה של אוטיזם כבר מגיל ינקות ולתת להם מענה.
⬅️⁩ יקר- כי יש פער גדול בהשקעה הכלכלית בין מענה מניעתי ותחזוקתי לטיפול. למשפחה, למדינה.
⬅️⁩ יקר – כי המחיר שהילד ומשפחתו משלמים- כלכלית, רגשית, נפשית, תפקודית-הוא כזה לא ניתן להעריך אותו.

ללא ספק מה שמצוין בכתבה חשוב ואם יש חשש בגיל שנה יש צורך לפנות ולקבל אבחון, הערכה וכמובן טיפול.

אבל, ופה האבל הגדול!
יש הרבה סימנים שניתן לראות אותן כבר בחודשים הראשונים לחיים.
נכון, אין לנו בהכרח דרך לדעת כיצד הם ישפיעו תקשורתית אבל אנחנו יודעים מעל לכל צל של ספק שהם מנבאים קשיים תפקודיים רבים שמייצרים פערים ולבסוף עלולים לייצר גם תמונה של אוטיזם.

כאשר מדברים על השפעות סביבתיות צריך להתייחס לדברים כמכלול:
↔️⁩ להתבונן היטב בתינוק, בעודו תינוק. לזהות מבעוד מועד קשיים תפקודיים שעלולים לייצר קשיים בתפקוד היומיומי.
↔️⁩ ולא פחות חשוב מזה- להשקיע במתן ידע וכלים להורים. אנחנו, אנשי המקצוע רואים את הילדים זמן קצוב. הם ההורים רואים וחווים אותם כל הזמן. הם "סוכני השינוי האמיתיים", בעלי היכולת האמיתית לעורר את השינוי. עלינו לראות בהם שותפים, לתת להם ידע וכלים איכותיים ולהאמין בהם!

אז ריכזתי לכם כמה סימני מפתח, אם תרצו רמזורים אדומים, כאלה שיש לזהות ולתת להם מענה מבעוד מועד.

ורגע אחד לפני חשוב שנבין- כל הסימנים ניתנים למענה ובכולם ניתן להשיג שיפור דרמטי ומשמעותי.
ולא, הם לא עוברים מעצמם ולא, הזמן לא עושה להם טוב!

שישה סימנים שחשוב לשים אליהם לב מרגע הלידה;

1️⃣⁩ מנח של כפיפה עוברית במשך ששת השבועות הראשונים לחיים. זהו מנח פיזיולוגי המעיד על תקינות המתח השרירי, על טווחי תנועה תקינים במפרקים ועל יכולת כינוס חושי טובה. ולא, זה לא עומד בסתירה לאיסור להנחיות נגד השכיבה על הבטן, המדברות על זמן שינה וללא השגחה (ועוד אפשר לדבר על זה רבות אבל לא במאמר זה).

2️⃣⁩ מתח שרירי מוגבר- מאפיין תינוקות המציגים אי שקט ותנועתיות מוגברת ללא סיבה. לרוב הם יוצאים מוקדם מאד מהכפיפה העוברית אל מנח זקוף (מאונך). הם מתקשים להרגע, מתקשים בניהול המעברים במהלך היום- שינה/ערות, רעב/ שובע, משחק והרגעה עצמיים. לרוב הם ירימו ראש מוקדם מאד (יש כאלה יעשו זאת מממש לאחר הלידה), וההתפתחות המוטורית שלהם תהיה מואצת ותוך דילוג על שלבים- מה שמייצר בהכרח פערים תפקודיים גדולים בכל זירות היום יום.

3️⃣⁩ מתח שרירי נמוך – מאפיין תינוקות מאד רגועים, שקטים, צרכני שינה, "ילדים טובים". מתבטא בחוסר יכולת להחזיק את הגוף- גם לא במנח הכפיפה העוברית, ובדחף מוטורי נמוך לתנועה. לרוב הם מציגים קושי בהתמודדות עם השכיבה על הבטן תוך החזקת הגוף כנגד כוח הכובד (פעמים רבות הם שוכבים המון שעות על הבטן- ללא התרוממות על הידיים ושל הגו ולמעשה ללא מאמץ). אלה עלולים להציג תהליך התפתחותי איטי שגם הוא בהכרח מייצר פערים תפקודיים גדולים.

4️⃣⁩ קושי בהרמת הראש- הרמת הראש היא אבן דרך חשובה ביותר המשפיעה על תפקודי העיניים, האוזניים, חלל הפה וכמובן תפקודי שיווי המשקל. למעשה, היא הבסיס ליכולת של התינוק לבנות תהליך ויסות תקין של כל החושים- "הרגילים" והתנועתיים. זה הבסיס ליצירת קשר עין תקין ובהמשך יצירת קשרים מורכבים יותר של מוטוריקה עדינה (קשר עין יד, קשר עין יד פה ועוד). קשר עין תקין מתבטא ביכולת להחזיק את המבט לאורך זמן, ולעקוב אחר חפץ תוך סיבוב מלא של הראש מבלי שהמבט בורח (נרכש עד גיל 3 חודשים).

5️⃣⁩ קשיים בויסות החושי- תינוקות מציגים קשיים בויסות החושי מרגע לידתם, ואלה יהיו קשורים לרוב למרכיבי הטונוס. לדוגמא: רגישות יתר במערכת המגע עלולה לייצר אי שקט בשכיבה על הבטן, בחשיפה למשטחים שונים, בכניסה וביציאה מהמים (אמבטיה), בלבישת בגדים שונים. ואילו תת רגישות למגע עלולה להתבטא בדחף מוטורי נמוך ("אם לא מרגישים לא מניעים"). תת רגישות במערכת שיווי המשקל עלול להתבטא בתנועתיות יתר ובחיפוש מוגבר אחר תנועה ואילו רגישות יתר במערכת שיווי המשקל תתבטא בצמצום תנועה עד למינימום האפשרי. זיהוי מוקדם של קשיים בויסות החושי מאפשר ויסות תקין בהמשך.

6️⃣⁩ קושי ביצירת מנגנוני ויסות בסיסיים תקינים- ניהול המעברים וסדר היום. אכילה סדירה במרווחים תקינים, שינה רציפה איכותית (מגיל 5-6 חודשים ומעלה), זמן פניות למשחק על מזרן (מגיל שלושה חודשים) לפרקי זמן של כמה דקות, בדגש על כך שמעבר מפעילות לפעילות נעשה בצורה נינוחה ואיכותית.

ישנם עוד סממנים שונים, וכדי לזהות אותם עלינו להתבונן לעומק ולהעריך את ההתפתחות של התינוק.
לא לפי הסקלות אלא לפי המרכיבים התפקודיים שהם מציגים לנו.
איתור מוקדם, אבחון מדויק ומענה מותאם צרכים מבטיח צמצום משמעותי של פערים ותפקוד איכותי בעתיד.

שלכם באהבה

טל

מוזמנים להגיב

תגובות

2019-07-24T07:13:55+00:00