מתקני טיפוס החבלים הם המתקנים האהובים ביותר על ילדים. אבל האם ידעת שבעת הטיפוס במתקן משפר ילדך את יכולות הלמידה שלו ומתאמן על יכולת הכתיבה?

הנה כמה מילים על תהליך הלמידה.

המוח מורכב משני חצאים כשכל מחצית בנויה משתי אונות. כל מחצית משפיעה על הצד הנגדי בגוף (כלומר מחצית ימנית שולטת על צד שמאל ולהיפך) ולכל אונה תפקידים ייחודים, הקשורים בין היתר לתהליכי למידה- עיבוד מידע, זיכרון, שליפה, למידה מרחבית ועוד. בין שני החצאים עובר גשר עצבי דרכו עוברים מסרים עצביים מצד אחד של המח לצד השני- מה שמעצים את יכולותיו. 

פעילות המוח מתאפשרת באמצעות יצירת קשרים עצביים. ככל שנייצר יותר קשרים וככל שהם יהיו יותר מורכבים, מסועפים ויחצו את הגשר העצבי כך פעילותו של המוח תתפתח ויתאפשר עיבוד מידע  רב ורחב יותר. התפקוד הקוגיטיבי יהפוך מורכב ומגוון יותר.

אם כך, תפקידנו לייצר במוח כמה שיותר מסילות עצביות.

ואיך עושים זאת?

בעזרתן של שתי מערכות בסיסיות:

  1. מערכת החושים.
  2. מערכת התנועה.

שתי מערכות אלה מזינות זו את זו באופן שוטף, כאשר מערכת החושים מספקת למוח מידע ואילו המערכת המוטורית מתרגמת אותו למעשה. לדוגמא- אם נראה משהו שנרצה לקחת, נצטרך להגיע אליו או להושיט את היד על מנת לקחת אותו, או אם למשל נשמע משהו שיבהיל אותנו- נברח באמצעות ריצה.

ואיך כל זה מתקשר לכתיבה?

כתיבה היא יכולת קוגניטיבית המבוססת על מערכת התנועה ומערכת החישה ומתורגמת ללמידה.

התבוננו על ילדכם ובחנו כיצד הוא מבצע את פעולת הכתיבה:

  • האם הילד שלכם מתקשה בכתיבה?
  • האם הוא אוחז את כלי הכתיבה באופן המאפשר לו כתיבה שוטפת או שנראה שהאחיזה מסורבת וכף היד חסרת תנועתיות?
  • האם הוא מפעיל לחץ רב על כלי הכתיבה או שמא הקו רפה וחלש?
  • האם הוא יושב זקוף בכסא או שמא גופו נשמט ונמרח על השולחן? כמה מהר הוא מתעייף?

ובואו נתבונן גם על אופן הכתיבה עצמה:

  • האם הוא מצליח למקם את האותיות במקום הנכון בשורה?
  • האם הוא מבחין בין הצדדים?
  • האם הוא מצליח לארגן את המילים על הדף?

אם עניתם בחיוב על לפחות 3 סעיפים,  מתקן החבלים הוא המתקן המושלם עבור ילדכם.

טיפוס במתקן החבלים הוא דוגמא מצוינות למתקן המשלב היבטים חושיים ותנועתיים רבים, המשפרים את יכולות הלמידה.

הטיפוס מקומה לקומה מחייב שימוש בשרירי הידיים, הגב והרגליים- מה שמשפר את יציבת הגוף והחזקתו ומאפשר לילד לשבת זקוף לאורך זמן בכסא. זהו תנאי בסיסי ללמידה איכותית.

אחיזת כפות הידיים בחבלים וההישענות עליהן מחזקים את השרירים סביב שורש כף היד, את שרירי כף היד עצמה ואפילו את שרירי האצבעות- מה שיאפשר לשפר את אחיזת העיפרון, יסייע לווסת את הלחץ על המופעל על כלי הכתיבה וידחה את תחושת העייפות המצטברת בשל כתיבה לאורך זמן.

לשם מעבר מחבל לחבל או מקומה לקומה יש צורך בתכנון מרחבי המשלב תיאום עין יד, שיווי משקל וקואורדינציה רב איברית.  זהו הרגע בו נבנות במוחו של ילדכם מסילות עצביות חדשות ומורכבות. ואלה יסייעו לילד שלך למקם את האותיות במקום הנכון בשורה, להתאים את גודל האות לגודל השורה, לתכנן כמה מילים יכנסו בשורה, להבין מהו צד ימין ומהו צד שמאל.

השהייה במבוך מגרה את הסקרנות, מעלה את הצורך לפיתוח חשיבה יצירתית למציאת פתרונות, ומהווה אתגר מחשבתי עבור הילד. כך הוא מלמד את המוח פתרונות יצירתיים וגמישות מחשבתית המהווים בסיס גדול ללמידה.

בניגוד לפעולות המתבצעות בישיבה – התנועה במתקן מלווה במאמץ ודורשת מעט סיבולת. אלה מספקים למוח חמצן המעורר אותו ללמידה.

ולבסוף, בסיום המשחק, מתמלא מוחו של הילד בהורמונים המעלים את המצב הרוח וההנאה בשל תחושת המסוגלות והעניין שחווה. בכל שהייה במתקן הוא לומד משהו חדש וכעת נוצר אצלו קשר במוח המחבר בין למידה והנאה.

כעת, כל מה שנותר לעשות הוא להשתמש בכל היכולות שנרכשו לטובה הלמידה. בהצלחה!

שלכם באהבה,

 

טל

 

 

לפרטים צרו קשר

דילוג לתוכן