בסיום הרצאה שהעברתי בנושא "לילד שלך יש פוטנציאל לא ממומש" ניגשה אלי אמא ושאלה:

"איך גורמים לילדים לחלום?"
שאלתי אותה למה בדיוק היא מתכוונת והיא ענתה: "איך מעוררים בילדים את התשוקה לרצות? לחשוב בעצמם מה היו רוצים להיות כשיהיו גדולים?"

באותו הרגע שהיא שאלה אותי את השאלה ליבי החסיר 2 פעימות:
אחת- עבורה, על הכנות עמוקה שהביעה באותו הרגע ועל התחושה שהיא נושאת בליבה על כך שילדיה אינם חולמים.
והאחת- עבור ילדיה, שאינם חולמים, שאין בהם את העוז והתשוקה לחלום לעצמם חלומות גדולים.

לא כל כך ידעתי מה לענות לה באותו הרגע.. היו לי הרבה תשובות שיכולתי לחשוב עליהן אבל לא ידעתי מה תהיה התגובה הנכונה לה!

אז קצת דיברנו- עליה, על ילדותה, על המשפחה שלה ועל האופן בו היא רואה את עצמה כאמא.

ואז זה התברר,
היא "אמא הליקופטר".

(נגזרת השאובה מהמונח הפסיכולוגי "הורות הליקופטר", המתאר קשר סמביוטי בין הורים לילדים).

אמא הליקופטר היא אמא המרחפת מעל ילדיה.
כמו הליקופטר היא חגה מעליהם, משקיפה על כל מה שהם עושים, משקיפה על הסביבה ועל הדרך, רואה ומעורבת בכל דבר, מנטרת כל פעילות, מסירה כל מכשול שעלול להפריע, להקשות או חלילה להכשיל,
והכל במטרה להגן, לגונן- שלא יהיה להם קשה.
בדרך היא פותרת להם את הבעיות בדרכה, שומרת שלא יפגעו ומחליטה עבורם החלטות.
ללא ספק כוונותיה טובות. היא עושה זאת מתוך רצון אמיתי להטיב איתם, ומאמינה בכל ליבה שזהו תפקידה כהורה.

אז שוחחנו על כך ארוכות,
והיא הבינה:
היא הבינה שעצם הנוכחות הקבועה שלה לא מאפשרת לילדים שלה לפתח עצמאות.
היא הבינה שבעובדה שהיא פותרת לילדיה את כל הבעיות- הם לא מגלים בתוכם פתרונות יצירתיים.
היא הבינה שבגלל שהיא מחליטה עבורם- היא משדרת להם שהיא לא סומכת עליהם.
היא הבנה שבגלל שהיא לא רוצה שליבם ישבר- ליבם לא מתמלא בתשוקה.
היא הבינה שהשאיפה שלה שדרכם להצלחה תהיה קלה- היא בדיוק זו המהווה עבורם מכשול.

ואז היא הבינה,
שכדי שילדיה יוכלו לחלום
הם צריכים להרגיש שסומכים עליהם,
הם צרכים שיאפשרו להם להתנסות וללמוד,
שידרשו מהם, שלא יוותרו להם, שיחזקו אותם בדיוק במקומות בהם הם חלשים יותר,
שיאמינו בהם שהם יכולים למרות הכל, בדרך שלהם,
ושאם הם לא הצליחו יהיה משהו שיהיה שם עבורם- להכיל את כאבם
ולעודד אותם על כך שניסו.
הם זקוקים להרגיש בעלי ערך,
שיש להם מה ללמד אותנו, המבוגרים,
הם צריכים להאמין בעצמם שיש בתוכם עוצמות פנימיות ומתנות גדולות אותן יוכלו לתת לעולם
וזקוקים שיהיה לצידם משהו שיהיה שותף לחלומות שלהם.

ואז,
אז יהיה בהם החופש לחלום!

שלכם באהבה,
טל