השבוע שאלה אותי אמא- איך אני יכולה לדעת האם לילד שלי יש עיכוב התפתחותי? יש כל כך הרבה מסרים סותרים.. כל אחד אומר משהו אחר? איך אני יכולה לדעת מה האמת?

מדובר בשאלה כה חשובה בה הורים רבים מתחבטים. הרי האופן בו נכריע בשאלה זו ישפיע בצורה משמעותית על התינוק/ הילד שלנו, לעיתים באופן מרחיק לכת, אז כיצד יתכן שאין תשובה אחת חד משמעית?

אכן, קשה למצוא תשובה אחת שתהיה מקובלת על כל הגורמים. דבר שמעורר את שאלת ה"מדוע"? מדוע יש כל כך הרבה תשובות?

הסיבה נעוצה בכך שבניגוד למדדים קבועים כגון משקל, גובה, הקף ראש וכולי, אותם ניתן למדוד באופן אובייקטיבי ומדויק, התפתחות נקבעת על פי סרגלי הערכה. לא אחת ההערכה היא סובייקטיבית- לאור הניסיון של המעריך, תפיסת העולם שלו, לעיתים המשפחה העומדת לפניו. העובדה שמדובר בהערכה, מובילה לעיתים לטווחי סטייה גבוהים ולכן עולה הצורך במציאת דרכים נוספות לקביעת המצב.

השאלה השנייה שצריכה להישאל היא שאלת ה"חשיבות"- מדוע זה כל כך חשוב? שהרי כל ילד בא מרקע משפחתי וגנטי שונה, מסביבת חיים אחרת וזהו אך טבעי שילדים שונים ידגימו קצב שונה בתהליך ההתפתחות שלה..

ואכן, למרות הבדלים כאלה ואחרים בין ילד לילד, ובין משפחה למשפחה, ישנה חשיבות להתפתחות בקצב מסוים, שהרי כל הילדים בני ה-6 אמורים להיכנס לכיתה א, כך שעליהם להראות סל מסוים של כלים ויכולות. ומדוע קפצתי ישר לכיתה א? מכיוון שהשנים הראשונות, שנות הגיל הרך, הן שנים בהן תהליך ההתפתחות מואץ ביותר והאופן בו הוא יתקיים ישפיע על התנהלותו ותפקודו של הילד בהיותו בוגר יותר.

תהליך ההתפתחות כמוהו כבניין העומד על יסודותיו. בתחילה לומד התינוק את העולם דרך ההתפתחות המוטורית שלו. תוך כדי, ולקראת הגיעו לגיל שנה הוא מפתח את יכולות השפה ואלו משפיעות על יכולות התקשורת והחיברות שלו. תוך כדי מתפתחות יכולות הוויסות שלו המתבטאות ביצירת סדר ושגרה, וויסות מנגנוני השינה, רעב ושובע, התמודדות עם תסכול והרגעה ועוד. בהמשך יתפתחו יכולות קוגניטיביות וכן הלאה. וכפי שבניין בן 6 קומות חייב לעמוד יציב על יסודותיו, כך עומדות קומות ההתפתחות על יסודות מוטוריים יציבים.

אז מדוע חשוב להעריך את קצב ההתקדמות? כי הערכה מדויקת מאפשרת מתן מענה מדויק. מענה מדויק ואיכותי, הניתן בשלבים מוקדמים, מסוגל לסגור פערים!

וכיצד תוכלו אתם ההורים להעריך את התקדמות ילדיכם? הנה כמה דרכים.

• ראשית זכרו, ילד בגיל שנה בשל מוטורית, נוירולוגית ופיסית לרכוש הליכה. הרי רובינו, דור ההורים הלכנו בגיל זה. רכישת הליכה סביב  גיל שנה מאפשרת לשאר אבני הבניין להיבנות ברצף הנכון. אכן, יש מקום להיבטים אישיים וישנם ילדים שהולכים בגיל מעט יותר מאוחר אך שימו לב למידת הפער- אם ילדכם הגיע לגיל שנה והוא נעמד באופן עצמאי ומגשש את דרכו להליכה זהו  מצב תקין, אך אם ילדכם בן שנה והוא עדין נמצא על הגחון- הרי שישנו עיכוב שכדאי לתת לו מענה כבר בשלב זה.
• דרך נוספת היא התבוננות במספר ילדים בשכבת הגיל של ילדכם- לא לשם השוואה אלא לשם הערכת התפקוד. התבוננות במספר רב של ילדים (ולא אחד) נותנת לנו מושג לגבי האופן בו ילדים בשכבת גיל מסוימת אמורים לתפקד, גם אם יש הבדלים בין אישיים כאלה ואחרים. התבוננו באופן בו הם נעים, משחקים, מתקשרים זה עם זה ותוכלו לקבל הערכה ראשונית לגבי ילדכם.
• עצמאות הינה מדד מאד משמעותי בקביעת איכות התהליך ההתפתחותי, וניתן לראות אותה בכל גיל. בדקו האם הילד שלהם מבקש להתנסות בעצמו, שימו ליבכם לכמה הוא יוזם, כמה מגוון בהתנסויותיו. לעומת זאת שימו לב עד כמה הוא תלוי בכם בעשייה ובניהול היומיומי שלו. זהו מדד חשוב באופן מיוחד.
• הקפידו להתייעץ, להתעניין, לשאול שאלות. מעורבות אישית הינה כלי מפתח בתהליך!
• נסו לבדוק, האם ישנם גורמים שונים המעכבים את התהליך ההתפתחותי? חולי תדיר, קשיים בשינה, קשיים בוויסות, היבטי יציבה שונים- זכרו, מתן מענה להיבטים אלה יאפשר לגוף להפנות את המשאבים להם הוא לעידוד ההתפתחות.
• ואחרון חביב אך חשוב במיוחד- הקשיבו לתחושת הבטן שלכם. נקו רעשי רקע ממסכים כגון- "לכל ילד קצב משלו", "גם אני הייתי כזה", "זה גנטי", "הוא יגדל זה יעבור לו".. ורק הקשיבו. ללא ספק תוכלו לקבל תשובה מדויקת.

וכמו תמיד, אנו כאן איתכם ובשבילכם,

שלכם

טל