תקופת האביב היא תקופה המזמנת גדילה והתחדשות. מזג האויר מתחמם, השכבות יורדות ופעוטות רבים מגלים סימני גמילה. תהליך הגמילה אורך מספר חודשים במהלכם הילד מגלה את הרצון, את היכולת ולבסוף את השליטה המלאה.

רובנו חושבים שתהליך זה מנוהל לרוב על ידי מנגנונים רגשיים והתנהגותיים, אבל רפואת הילדים ההוליסטית מציעה הסתכלות נוספת: תהליך גמילה הינו תהליך התפתחותי ועל כך מהלכו יתקיים בהתאם לאיכות התהליך ההתפתחותי הכללי. זהו נדבך נוסף ברצף ההתפתחותי המתבסס על תשתיות מוטוריות תחושתיות קיימות. רוב הילדים מפתחים תהליך תקין אך חלקם מתקשים. בסדרת המאמרים הבאה ננסה להבין מעט על הגורמים לקשיים בתהליך ועל הדרכים פשוטות לשיפור. במאמר זה נתעמק בהבנת המנגנון המוטורי תחושתי: ליבו של התהליך בפיתוח השליטה בשרירי קרקעית האגן. רצפת האגן היא רקמת חיבור אלסטית העוטפת ומחזיקה את כל אברי האגן הפנימיים- שלפוחית שתן, צינור שתן, רחם מעיים, רקטום, פי הטבעת. שרירי רצפת האגן הם חלק בלתי נפרד משרירי הליבה המייצבים את הגוף, והיכולת לשלוט בהם קשורה ליכולת לשלוט ביציבת הגו והגוף כולו. מכאן נוכל להבין כי חולשת גו, שמיטות בפלג הגוף העליון, לורדוזה מותנית מוגברת (מה שנראה כקשת מוגברת בגב ובטן בולטת) – כל אלה עלולים להשפיע על תהליך הגמילה. השליטה בסוגרים באזור האגן מתבצעת על ידי שרירים טבעתיים רצוניים האחראיים לסגירת הסוגרים – אלה הם שרירים עגולים כטבעת והם פועלים בתנועות סגירה ופתיחה – כיווץ והרפיה. ניתן למצוא שרירים טבעתיים רצוניים שונים בגוף – עיניים, פה, כפות ידיים, כפות רגליים, סוגר השלפוחית, סוגרי פי הטבעת. שרירים טבעתיים יודעים לעבוד בסינכון עם שרירים טבעתיים אחרים, כך ששריר טבעתי חלש יכול להתחזק על ידי שריר טבעתי חזק אחר – ובהתאמה – חולשה בסוגר הקדמי האחראי לעצירת השתן יכולה להתחזק על ידי תרגול שרירים טבעתיים באזור הפה או כפות הידיים. (מסיבה זו בעת הנקה התינוק מרגיש צורך לעשות קקי – הפעלת שרירי הפה תשפיע על שריר טבעתי של הסוגר האחורי). שרירי הליבה והשרירים הטבעתיים מתחזקים בתהליך ההתפתחות המוטורית באופן טבעי: לאחר הלידה שוכב התינוק בכפיפה עוברית – בה אזור האגן גבוה מאזור הראש. בעת רכישת אבני הדרך המוטוריות, הוא מפתח את הרמת הראש, הרמת בית החזה תוך העלאת משקל על כפות הידיים והזרועות ובה בעת הורדת אזור האגן – כלומר השליטה התקינה בפלג הגוף העליון קשורה בקשר ישיר לשליטה התקינה באזור האגן.בתהליך רכישת השליטה בהרמת הראש, מתחיל התינוק לחזק גם שרירים באזור הפה והלסת. בהמשך יוכל התינוק להניע את אזור האגן – באמצעות הפרדת תנועה בין פלג גוף עליון לתחתון- תנועת ציר, היפוך וכמובן בהמשך זחילת הגחון וזחילת 6.

בנוסף, בתהליך מוטורי זה נבנית בהדרגה ובהתאמה מערכת שיווי המשקל. מערכת זו נתמכת על ידי חוזק השרירים מסביב לאגן, כלומר – ככל שאזור זה יהיה יציב וחזק יותר כך שיווי המשקל יהיה תקין יותר. שיווי משקל בלתי תקין יכול להתבטא, בין היתר, בצורך מוגבר לתנועה מהירה (למשל ילדים שאומרים עליהם שהם לא הולכים אלא רצים), או בהימנעות מתנועה (למשל ילדים המעדיפים לשהות במנחים סטטים, מבקשים להישען וכולי). ככל שהתינוק יתנסה בשליטה איכותית בתהליך המוטורי, כך יתחזקו שרירי היציבה, הגו, שרירי הבטן – ובהתאמה – שרירי קרקעית האגן והליבה. כלומר, קשיים והפרעות בגמילה עלולים להיות תוצאה של חולשת שרירי היציבה, חולשה של תפקוד השרירים הטבעתיים, חולשה בשרירי הגו, חולשה בתפקודי כפות הידיים, חולשה בתפקודי הפה, קשיים במערכת שיווי המשקל וכולי. במידה וילדכם מתקשה בתהליך הגמילה נסו להתבונן בפרטים הבאים:

  • שימו לב ליציבת גופו – האם שמוט? זקוף מדי? האם גופו רפוי או נוקשה/מתוח, האם יש הקשתה מוגברת בגב? וכולי…
  • שימו לב לאופן תנועתו – האם תזזיתית מדי או מאופיינת על ידי הימנעות/חיפוש אחר מקורות הישענות?
  • שימו לב לתפקודי הפה – באכילה, בדיבור – פה פתוח, פה קפוץ, לסת "רוקדת", ריור מוגבר, הימנעות ממגע בפה, צורך מוגבר מגע בפה וכולי).
  • שימו לב לתפקודי כפות הידיים – האם כפות ידיו קפוצות? כיצד אוחז חפצים? מה מידת הכוח בה משתמש?

רוצים לשמוע על הטיפים שיש לנו עבורכם? עברו למאמר הבא- טיפים וכלים לעידוד השליטה בתהליך הגמילה

שלכם, טל קבסה

לפרטים צרו קשר

דילוג לתוכן