זה כנראה הפוסט הכי עצוב שאכתוב אי פעם

כי עכשיו זה רשמי-
אנחנו לא משקיעים בתינוקות ובפעוטות שלנו.

וזה עוד יותר כואב כי בעולם הרחב, ואפילו אצלנו, מבינים שההשקעה הכי חשובה היא דווקא בגילאים הצעירים.

לא החל מגיל שלוש, עד גיל שלוש!

והטעות שלנו היא כל כך גדולה, ולמה?

כי ההשקעה הכי חשובה שנוכל לעשות היא בשנת החיים הראשונה- וכל מה שבא אחרי, זה בונוס נהדר

כי אנחנו לא צריכים להשקיע בחינוך- אנחנו צריכים להשקיע במתן ידע וכלים- הסברה ומניעה

לתת מידע לצוותים מקצועיים (אחיות טיפת חלב, רופאי הילדים)- כי ככל שיהיו מודעים לתהליך ההתפתחות ואיך הוא מתורגם לתפקוד בחיים הבוגרים- כך יוכלו לזהות ולתת מענה מוקדם ככל האפשר.

להכשיר מקצועית גננות/גננים ומטפלות/מטפלים- כי הם שגרירי הידע בין המערכת להורים.

ולתת להורים כלים והנחיות פשוטות שמהותן יצירת סביבה מקדמת התפתחות.

אבל במקום זה-
הוגים רעיונות, מקימים ועדות שלא מתוקצבות, מחליטים החלטות שלא מיושמות,
והזמן עובר והילדים שלנו אינם מקבלים את מה שהם ראויים לו כבני אדם-

הזדמנות

כי הרי מה מהותה של ההשקעה בגילאים הכה רכים?
יצירת בסיס יציב ורחב ככל האפשר,
כזה המבטיח לילד מקסימום אפשרויות- להתפתח, להתבטא, להכיר, לפתח את עולמו ולבנות את הזהות שלו- האישית, הרגשית, הנפשית.
מה בהמשך יתורגם לזהותו כאדם, למי שהוא יהפוך להיות כאדם בוגר.

ובכלל, לא מדובר על חינוך
מדובר על יצירת תשתיות

אלה המאפשרות תפקוד מוטורי תקין ואיכותי, בניית שפה, ביסוס עולם הרגש ודרכי התקשורת, יצירת בסיס לתפקוד תקין ומיטבי ביום יום.

כי אלה יוצרים מסוגלות גבוהה, עצמאות, שליטה בתפקודי הגוף הבסיסיים,

כי אלה בונים את זהותו הפנימית של הילד- את עולם הערכים שלו המבוסס על הדימוי העצמי שלו, בעיני עצמו- זה המלווה אותו לאורך חייו.

הרי הילדים שלנו כל כך נבונים,
כבר גיל מאד צעיר הם מבינים הקשרים, מזהים סיבה ותוצאה, מבינים איך הדברים בעולמם עובדים ויודעים כיצד להשיג את מבוקשם.

והחובה שלנו כהורים, כאנשי מקצוע, כבני אדם מבוגרים היא לתת להם את מקסימום הכלים באמצעותם יוכלו לפתח יכולת ומסוגלות, לעזור להם להבין בצורה הטובה ביותר את המציאות כפי שהיא ולפתח בהם דרכי התמודדות – זוהי החובה שלנו כלפיהם!

ועד שהשינוי יקרה, אני מזמינה אתכם,
רופאי ילדים, אחיות טיפת חלב, מטפלות ומטפלים, גננות וגננים, הורים- להצטרף לקהילה הלומדת שלנו ("התפתחות ובריאות תינוקות וילדים- קהילה לומדת")
כי שם אנו מדברים ולומדים באופן עמוק ויסודי על חשיבות השנים הראשונות לחיים.

ונכון,
אנחנו לא רופאים, ולא כולנו אחיות טיפת חלב או אנשי מקצוע ציבוריים אבל צברנו המון ידע ונסיון, למדנו במקומות שונים בעולם, רכשנו ידע וכלים ויש לנו מה להציע.

כמי שמובילה את המהלך כבר למעלה משני עשורים אני מאמינה ששינוי אמיתי יכול לבוא מתוך המערכת ואני מאמינה בכל ליבי שזה אפשרי.
ואני אומרת- זה הזמן לשים את כל מה שלא חשוב בצד ולמלא את חובתינו כמבוגרים שהביאו את הילדים לעולם.

שלכם באהבה,

טל

מוזמנים להגיב

תגובות

2018-09-16T08:05:33+00:00