היא הגיעה אלי עם ביתה בת חמש, נעמה.
התלונה העיקרית שלה הייתה שנעמה מתקשה ליצור קשרים חברתיים והיא מרגישה שיש לה קשיים רגשיים.
כששאלתי אותה איך הקושי מתבטא היא אמרה:
זה נראה כאילו שהיא מפחד מילדים. אגב, היא אמרה, היא מתקשרת נהדר עם מבוגרים! אבל עם ילדים זה סיפור לגמרי אחר.
ביקשתי שתתאר לי את ההתנהלות של הילדה.
כשהיא נכנסת לגן, היא מתקשה מאד להיפרד ממני. אני מרגישה שהיא מאד אהובה בגן, שהילדים מאד רוצים לשחק איתה כי כשאנחנו מגיעות מיד באים לקבל אותה חברים.
אבל, איך שהיא רואה אותם היא נצמדת אלי יותר ואני מרגישה שהיא ממש נכנסת לחרדה.
אז מה אתן עושות ברגע הזה, אני שואלת?
הגננת כבר מכירה את המצב אז היא מרחיקה את הילדים ואז לאט לאט לוקחת אליה את נעמה.
ואחר כך?
הגננת מספרת שרוב היום היא משחקת לבד. בעיקר בפינת החדר.
יש לה חברה אחת שמדי פעם מצליחה להתקרב אליה ואז הן משחקות ביחד.
היא מעדיפה לא לצאת לחצר בגלל שנראה לי שהיא מפחדת להיות בחברת הילדים.
מצד אחד הגננת אומרת שהיא כל הזמן מסתכלת על הילדים בחוץ, כאילו הייתה רוצה להצטרף אליהם, אבל מצד שני היא ממש ממש נמנעת.
אז אני שואלת:
איך נעמה מסתדרת בחצר? במגרש המשחקים? מה היא אוהבת לעשות?
היא מאד אוהבת לשבת בצד ולהתבונן.. עונה האמא.
היא אוהבת לשבת בנדנדה אבל מעדיפה שהיא לא תתנדנד, ואם כן אז ממש באיטיות.
את החול ואת שאר המתקנים היא ממש לא אוהבת.
התמונה מתחילה להיות לי ברורה, אז אני שואלת עוד שתי שאלות אחרונות:
האחת בנוגע ליכולת של נעמה לגעת במרקמים ולקבל מגע והשנייה על הרגלי האכילה שלה.
התשובות לגמרי לא מפתיעות אותי.
נעמה נמנעת ממגע בחומרי יצירה שונים וממש לא אוהבת שנוגעים בה. לפעמים, באופן בלתי צפוי היא מבקשת חיבוק.
ולגבי האכילה- נעמה מאד בררנית באוכל. אוכל מגוון קטן של מזונות, לאט ובביסים קטנים.
עכשיו הכל ברור.
ברור שהקושי הרגשי חברתי של נעמה נובע מהחולשה הכללית- חוסר המסוגלות המוטורית והקושי בויסות החושי.
הקושי במערכת המגע ובמערכת שיווי המשקל מאלצים את נעמה להיות מרוחקת מהילדים ולהיות בעיקר במצבים סטטיים.
כן, היא לא בוחרת בזה, היא נאלצת להיות בתוך הזה!
אז יצאנו לדרך וטיפלנו בנעמה- חיזקנו את הגוף, ויסתנו את מערכות החושים ונתנו מענה לחלל הפה.
גם ההורים קיבלו הדרכה.
כל זה היה לפני כשמונה חודשים.
את נעמה לא תכירו,
היא מתנסה במגרשי המשחקים- מתנדנדת ומתגלשת, מטפסת וקופצת.
לרוב, היא פוגשת את חברותיה בגינת המשחקים וביחד הן מעבירות את הזמן בהנאה. אגב, אמא של נעמה לוקחת אותה למגרש המשחקים רק פעם אחת בשבוע.
בשאר הפעמים היא הולכת עם חברותיה😊
כן!
קשיים חברתיים ורגשיים הם תוצאה של תהליך התפתחותי לא תקין- גם בהיבט המוטורי וגם בהיבט החושי.
אם הסיפור של נעמה נשמע לכם מוכר, מוזמנים להתייעץ איתנו.
פנו אלינו לקביעת פגישת ייעוץ
