יום העצמאות בפתח ואחת השאלות שהורים שואלים אותי באופן קבוע היא בנושא העצמאות

כיצד מלמדים ילד להיות עצמאי? באיזה גיל הוא יכול לקחת אחריות על עצמו? והאם בגיל הרך הוא לא קטן מדי בשביל זה?

אז חשבתי, ברוח הימים, שזהו זמן מצוין לעלות את הענין..

ערך העצמאות הוא ערך עליון. הוא מדבר על היכולת שלנו כבני אדם להיות חופשיים, לא תלויים באדם אחר או במשהו חיצוני בכל אחד מתחומי החיים. ואם כך, הרי עצמאות מדברת על אחריות אישית.

כמובן שאין עצמאות מלאה כי אנו תלויים בהרבה דברים חיצוניים ופנימיים אך יש לנו חופש בחירה מלא- לנהל את החיינו, לבחור את החלטותינו וכמובן, לשאת בתוצאותיהם. לעיתים, מתוך הרצון שלא לשאת במחיר- אנו נוטים שלא לבחור או שלא לנסות ואז, אנו מוצאים עצמינו לא אחת בתחושת תסכול, בחוויה של חוסר עצמאות.

אם כך, אי אפשר לדון בשאלת העצמאות מבלי לדון בשאלת המחיר.

לרוב, כהורים עומד ערך העצמאות בניגוד מוחלט לתפיסה שהילד שלנו זקוק לתמיכה ותלוי בנו לחלוטין. התחושה שהוא קטן, רך, המחשבה שהוא עדין לא מסוגל, שיש לו עוד הרבה שנים להתנסות בעצמו, גורמות לנו ההורים לעטוף, לגונן, ובמקרים רבים לעשות עבורו. כך נדמה לנו שככל שנתמוך בו כעת, כשהוא קטן, הוא יפתח תחושת ביטחון ואז, כשיגדל יתבע לעצמו את העצמאות.

אך האמת היא הפוכה- ככל שאנו שוללים מהילד שלנו התנסויות עצמאיות ועושים עבורו, כך מתנוון בתוכו "שריר המוטיבציה" לעשות בעצמו. ובמקום לפתח אחריות אישית ועצמאות הוא הופך תלוי באופן מלא בגורמים חיצוניים. ואז, כשהוא גדל ואנו כבר מבינים כי הוא בשל ללקיחת אחריות השריר האחראי כבר לא מיומן.

אם כך, שאלת העצמאות הופכת לשאלת איזון צרכים- כיצד מאזנים בין הצורך שלנו כהורים לגונן, לצורך של הילד להתנסות?

• ראשית- סומכים על הילד! יש כאלה שיגידו שכדי שנוכל לסמוך על הילד הוא צריך להוכיח לנו שהוא מסוגל.. ואני אומרת- תנו לתחושה הזו להיות ברירת המחדל שלכם. סמכו על הילד, האמינו בו כי הוא מסוגל! כי לפעמים כל מה שילד צריך זה שמבוגר אחד יאמין בו.
• הניחו לילד, בכל גיל, להתנסות בכל דבר שהוא מבקש תוך שימת לב על ביטחונו האישי. בדקו את עצמיכם- האם אתם ממהרים להגיש עזרה? האם אתם מבלבלים בין תמיכה לבין לעשות במקומו? האם אתם נמנעים מלתת לו להתנסות כי ככה קל יותר/מהיר יותר/מלכלך פחות וכולי?
• רגע לפני האינסטינקט לעשות בעבורו, שאלו את הילד את שאלת הקסם- "האם אתה צריך את עזרתי?" והמתינו לקבלת התשובה. אם הילד אומר לא אמרו לו שאתם שם אם יחליט אחרת.  ואם הוא מבקש את עזרתם שאלו אותו- "במה אני יכולה לעזור לך? או "איך היית רוצה שאעזור לך?"
• הניחו לילד לטעות, אפשרו לו להתנסות גם בדברים שברור לכם שאינם מתאפשרים או שהוא אינו מסוגל לעשותם- ההתמודדות עם האתגר מלמדת את הילד לחפש פתרונות יצירתיים, גם כאלה שאנחנו לא חשבנו עליהם.. אין למידה  מרתקת מזו המגלה שיש המון דרכים להגיע לאותה הנקודה.
• אל תמהרו לתקן- אנשים רבים יגידו לכם שהלמידה הגדולה ביותר שלהם הייתה דווקא מתוך המחיר שנאלצו לשלם. זכרו תמיד- גם כאשר הילד בוחר בדרך שאינה מקובלת עלינו, הוא לעולם הילד שלנו. גם אם איננו מסכימים נתמוך בו בעת הקושי, נעזור לו לעבור את נקודת המשבר או נפוגג ביחד את תחושת התסכול ובעיקר נעודד אותו לנסות שוב.
• בדקו מה מקשה על הילד- האם זהו מצבו המוטורי? אולי רגישות החושים? אולי קושי פנימי של דימוי עצמי? אולי חוסר הכרות? זיהוי מדויק יאפשר לכם לתת מענה איכותי ולהעצים את הילד.

אחת מאמונות היסוד של ה- nlp– אומרת כי:

"לכל אחד מאתנו יש את כל המשאבים להם אנו זקוקים- עלינו רק ליצור נגישות אליהם, לחזק אותם וליצור השתלשלות נכונה"

עצמאות היא דבר נפלא- היא חופש, היא תנועה, היא שמחה, היא גדילה, היא עוצמה. שורשיה טמונים בנו ובילדנו, כעת כל שנותר הוא להצמיחה.

עצמאות שמח לכולנו

שלכם,

טל