את המסע להבנת התפתחות תהליך הוויסות סיימנו בפוסט הקודם בהבנת חשיבות השכיבה על הבטן בכפיפה עוברית. כעבור 6 שבועות במנח זה, המתח השרירי מתחיל לרדת (פעולה של מערכת העצבים). הורדת המתח מאפשרת מחד הגדלת טווחי תנועה (התינוק נראה פחות אסוף, נראה כי גופו נכנע לכוח הכובד) ומצד שני מעלה את הצורך לכיווץ רצוני בשריר. כלומר, החל משלב זה מתחיל התינוק את המסע ההתפתחותי שלו. אבן הדרך הראשונה אותה אמור התינוק לפתח היא השליטה בהרמת הראש ובתנועת הראש מצד לצד, למעלה ולמטה ובסיבוב. תהליך זה יעודד את יכולת השליטה והוויסות בכל הפתחים באזור: שרירי הצוואר- יאפשרו הפניית ראש בתגובה לכל גירוי- ראייתי, שמיעתי, תחושתי. היכולת להניע את הראש באופן חופשי מאפשרת הסטת הראש בתגובה לאור חזק, הפניית האוזן למקור שמע וכולי. חלל הפה- שרירי הפה יתפתחו ויכינו את האזור לתפקודיו העיקריים- אכילה ושפה. בניית נכונה תאזן בין היבטים תחושתיים לכוח ושליטה בשרירים. כך יוכל התינוק להיחשף למרקמים שונים (תחושה) ולפתח שליטה מוטורית בשרירים בהתאם למרקמים (יניקה, מציצה, לעיסה וכולי). עיניים- שליטה בתפקודי ראייה מקרוב וויסות גירויי ראייה חזקים. אוזניים- וויסות רעשים כמו גם וויסות תפקודי שיווי משקל. ומדוע כל זה קשור להרמת הראש? כיוון ששרירי הפנים- העיניים, חלל הפה, שרירי הצוואר מתחברים זה לזה בנקודות חיבור שונות במסלולם באמצעות רקמות חיבור המכונות פאשיות (Fascia). כך הם משפיעים, האחד על תפקודו של השני. במילים אחרות, שליטה באבן הדרך הראשונה- הרמת ותנועת הראש מהווה את הבסיס לקליטה ולוויסות מידע המגיע מהחושים. אבל כל זה יקרה בתנאי אחד נוסף והוא – שכיבה נינוחה על הבטן. בשכיבה על הבטן מתרחש תהליך וויסות של גירויים תחושתיים (טקטיליים), כאלה המתקבלים באמצעות המגע. וויסות גירויים תחושתיים מאפשר החזרת מסרים מוטוריים כלומר, כאשר התינוק יחוש בגופו את תחושת המשטח, גופו ינוע בהתאמה. כאשר לא יחוש את המשטח לא ינוע וכאשר יחוש בו באי נוחות- ישקיע את מרצו בניסיונות לצמצם את המגע עם המשטח- מה שיוביל לאי נוחות גדולה. ללא שכיבה נינוחה על הבטן לא יוכל התינוק לפתח שליטה בהרמת ותנועת הראש. וללא שני אלה לא יוכל להתקיים תהליך ביסוס שליטה במנגנון הוויסות. כל אלה ממחישים לנו כי תהליך הוויסות מתרחש כבר בראשיתו של התהליך ההתפתחותי ומשפיע על איכותו ועל איכות התפקוד של התינוק והילד בחייו הבוגרים יותר. אך תהליך הוויסות לא מסתכם רק בהיבטים אלו. הוא משפיע גם על היכולת לווסת גירויים פנימיים ולבנות סדר יום והרגלים שגרתיים. למעשה, היכולת לבנות שגרה יציבה מעידה על היכול לייצר וויסות. אלה מתבטאים בבניית שגרת שינה-אכילה-משחק ועל כך בפוסט הבא. שלכם, טל